ליקוט נפלא מדברי רבותינו הראשונים והאחרונים, בנחיצות לימוד ההלכה, וקדימתו לשאר חלקי חלקי התורה, כדי לדעת את הדרך נלך בה ואת המעשה אשר יעשון.

א) תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן עולם הבא שנאמר הליכות עולם לו אל תקרי הליכות אלא הלכות. (מגילה כח:)

ב) מיום שחרב בית המקדש אין לו להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה בלבד. (ברכות ח.)

ג) אמר רב חסדא מאי דכ' אוהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב אוהב ה' שערים המצויינים בהלכה יותר מבתי כנסיות ומבתי מדרשות. (ברכות ח:)

ד) כ' הדרישה יש בעלי בתים נוהגים ללמוד בכל יום גפ"ת ולא שאר פוסקים וכו', אבל לי נראה שיש ללמוד ספרי הפוסקים דיני התורה וכו', דזה עיקר ושורש לתורתינו וכו', אבל הנך בעלי בתים שאינם לומדים רק ג' או ד' שעות לא ילמדו בש"ס לחוד. (ש"ך יו"ד סי' רמ"ו סק"ה)

ה) גם תזהרו מאוד ללמוד ד' ש"ע ותהיו בקיאים בהם להלכה, תתאמצו מאוד בזה כי היצה"ר אינו מסכים לזה. ובאמת זה הכרח גדול יותר אפי' מלימוד גמ' כי מה יענה ליום פקידה בבואו לעלמא דאתי והוא צורבא מרבנן ויודע כמה דרושים. וישאלוהו דין בשו"ע ולא ידעי. (רחמי האב אות ל"ג)

ו) שכל העולם הגם שלומדים תורה אין לומדים להיות יודעים איזה הלכה על בוריה לקיימה וכו' וזה גלות התורה. (המגיד מקאזניץ זי"ע אור ישראל על תיקו"ז תיקון כ"א)

ז) משאחז"ל דלימוד תורה שקול כנגד כל המצות כולן היינו רק ת"ת המביאה לידי מעשה משא"כ לימוד קדשים טהרות בזמן הזה שאינו נוגע אינו שקול כנגד כל המצות, (ומ"מ גדול הוא משאר מצות). (עפ"י שו"ע הרב הל' ת"ת פ"ד ה"ג)

ח) צריך ללמוד תחלה ידיעת קיום המצות כראוי דזה כל פרי תלמוד תורה שידע האדם לשמור לעשות ולקיים. (סידור היעב"ץ)

ט) כ' הסמ"ג אף נשים שפטורים לגמרי ממצות ת"ת מחוייבים ללמוד הדינים השייכים לה, ונפסק כן להלכה ברמ"א (יו"ד סי' רמ"ו סעיף ו') ונמצא שכ"ש באנשים שחייבים בת"ת שהחיוב ללמוד מקודם ההלכות השייכים, והחיוב והגית בו יומם ולילה (היינו ללמוד לפלפל ולהבין) הוא רק אחר שכבר יודע כל דיני היהדות שהאדם צריך ליזהר שלא יכשל בהן. (ראשון לציון להאוהחה"ק זי"ע יו"ד סי' רמ"ו)

י) טוב יותר מלא כף נחת דהיינו פסקי הלכות למעשה ממלא חפנים עמל דהיינו ממה שיודע להקשות ולתרץ ולהפוך בש"ס. (ספר חסידים סי' תרמ"ח)

יא) ההולך למרחקים ללמוד תורה ילמוד תחלה מה שנוהגים ללמוד תדיר כמו שחיטת חולין ושבת וברכות, ולא יתכן לאותם שלא למדו עדיין מסכתות הצריכים להם להורות בכל יום שילמדו להם מסכתות שנוהגים לימות המשיח. (ספר חסידים סי' תתרי"א)

יב) כל יקר תפארת ת"ת אינו אלא שמביא לידי מעשה. (ריב"ש סי' רע"א)
ללמוד מידי יום ביומו בשו"ע או"ח עם הפוסקים הוא חיוב על האדם כמו הנחת תפילין ותפלה. (פלא יועץ ערך דינים)
כי תורה היא המלמדת לאדם דעת ולא תורה של פלפול רק עיקר תורה ללמוד שו"ע לדעת דרכי ה' אוי לנו מי שאינו בקי בהל' שבת, כי לומדים פשטים ופלפולים והלכות שיש בהן חיי נפש מניחין ועוברים על כמה מצות. (יערות דבש ח"ב דרוש ה')

יג) ראוי לכל איש מישראל לדעת חלק או"ח ואחריו חלק יו"ד להבין ולהורות בביתו ונכללים בו תילי תילים מצות חובת הגוף, והנה בדורותינו זה חלק המובחר והטוב, חלק אורח חיים כמו כן הוא, ומוטל על כל איש ישראל לדעת לפחות כלליו ורוב פרטיו והרי זה לימוד המובחר ששנו חז"ל הלומד ע"מ לעשות ולקיים. (שו"ת חות יאיר סי' קכ"ד)

יד) ולנכון שיהי' לך שיעור בדיני או"ח או מס' ברכות עם רבינו יונה או או"ח דינים הנצרכים לכל איש בכל יום. (מכתב אדמו"ר בעל אמרי אמות מגור זצ"ל)

טו) מרן החת"ס זי"ע בבוקר אחר התפלה למד עם התלמידים שו"ע או"ח, וקודם כל חג למד הלכות חג בחג. (חוט המשולש עמו' קמ"ד)

טז) תלמדו בכל יום דף או עמוד בשו"ע או"ח ותראו שתהיו בקיאים בו בהדינים כי רוב דיני או"ח מזדמנים לאדם בשעה שא"א לעיין ולשאול לחכם וכו'. (צוואת הגאון בעל חוות דעת זי"ע)

יז) אמר [הרה"ק ר' שלמה ארי' מטיטשין זצ"ל], שצריך מקודם ללמוד הלכות השכיחות והנחוצות לכל אדם כשו"ע או"ח ושאר הלכות הנחוצות שבשאר חלקי שו"ע, לדעת המעשה אשר יעשה ואיך להתנהג, כי איש צבא מילטריסט צריר מקודם ללמוד איר לעשות הגיזיציר ואח"כ ללמוד שאר הלכות שאין שכיחות. ואמר בשם ה'חובת הלבבות' בהקדמה, ונשאל אחד מן החכמים על שאלה נכרית מענין דין הגירושין, והשיב את שואלו, אתה האיש השואל על מה שלא יזיקנו אם לא ידענו, הידעת כל מה שאתה חייב לדעתו מן המצוות - אשר אינר רשאי להתעלם מהם אין ראוי לך לפשוע בהם, עד שנדמת לחשוב בשאלות נכריות אשר לא תקנה בהם מעלה יתרה בתורתך ואמונתך ולא תתקן בהם מעלות במדות נפשך, והנה אני נשבע כי מחמש ושלשים שנה אני מתעסק במה שצריך לי ממצות תורתי, ואתה יודע רב טרחי בעיון ורב הספרים אצלי, ולא פניתי לבי למה שפנה לבך לשאול עליו, והאריך להוכיחו ולביישו על זה עכ"ל ה'חובת הלבבות'.(ברכה שלמה להרה"ק מטיטשין זי"ע)

יח) גם תלמוד בכל יום עכ"פ בקיצור הדינים משו"ע הנצריכים לידע מהם דבר הנצרך להשוה לכל אדם. (מכתב אדמו"ר בעל בית ישראל מגור זצ"ל)

יט) אינם יוצאים ידי חובת קביעות עתים לתורה בלימוד גמ' בלבד אלא מחוייבים ללמוד גם הלכה. (משנ"ב סי' קנ"ה סק"ג)

כ) לימוד או"ח קודמת ללימוד שאר חלקי השו"ע שידיעתו הוא הכרחי בכל יום מימי חייו לקיום התורה. (משנה ברורה בהקדמה)

כא) וגם יחדל המנהג בעוה"ר ללמוד רק פלפול נהפוך הוא ללמוד עם בחורים פוסקים הל' ברכות הל' שבת והל' תפילין וס"ת ואז יהי' לו תלמידים אשר יהי' יודעים להורות דרכי ה'. (מכתב הגאון בעל מנחה חיים זי"ע בדרך הלימוד קן סופר מכתב קכ"א)

כב) לימוד שו"ע או"ח לו משפט הבכורה. (פרי מגדים בהקדמה לשו"ע או"ח אגרת א')

כג) ללמוד בכל יום ב' וג' סימנים או"ח ויו"ד ולחזור עליהם ב' וג' פעמים עם הבאר היטב. ובכל יום בבוקר ובערב יחזור עליהם פעם אחד. (מכתב בעל התניא זי"ע בספר מאה שערים)

כד) אכתוב לו סדר הלימוד וזהו: בבוקר קודם התפלה ילמוד רק נגלה, ודוקא הלכה. בתפילין דר"ת ילמוד היחק לישראל' מדי יום ביומו/ ואח"כ ילמד טור עם ב"י דייקא, כי מטהר ומזכך הנשמה מאוד/ וכן קבלתי ממורי הקדוש הבעש"ט נבג"מ. בצהרים ילמוד גמרא בעיון עם תוספות ואלפסי ורא"ש ז"ל. ובערב אחר מעריב ילמוד רמב"ם הקדוש/ כי קבלתי ממורי הק' ז"ל שהוא סגולה ליראת שמים ולבער החיצונים וד"ל. ובלילה ילמור קבלה, ומה שיתקשה בל יהרהר בזה הענין הרבה/ רק ירשום הענין וישאל אותי או את בני הקדוש אברהם ב"ג. ק"ש שעל המטה יקרא במלבוש העליון ועם אבנט דוקא. כן קבלתי ממורי הקדוש ז"ל. (מתוך אגרת המגיד הגדול ממעזריטש זי"ע להרה"ק בעל התניא זי"ע, נדפס בס' 'מגיד דבריו ליעקב' חלק אגרות קודש עמ' נג.)

כה) חיוב ללמוד תמיד הל' ברכות ושבת וכו' הנוגעים להאדם תמיד. (שו"ת בית הלל להג"ר הלל מקאלאמיי זי"ע סי' מ"א)

כו) אך את זה לו תוכלו שאת על דעתכם, אחי ורעי, אף שלא קצבתי לך במועצות ידעת, שלא יוסיף ללמוד שום לימוד אחר בשנה זו של לימוד הפסוק ושל למוד המשניות - אין כוונתי בלאו שבכללות גם על לימוד השלחן ערוך אורח חיים עם "באר היטב", חס ושלום, כי אורח חיים פן תפלס, נעו מעגלותיה לא תדע מעגלי צדק להנחותם הדרך הטוב, כי בשלחן ערוך אורח חיים חיוב גדול על כל יודע ספר להיות בקי בכל הלכותיה בתמידות, כי רוב הלכותיה הם תמידיים, כמו ציצית ותפילין, קריאת שמע ותפילה וכל סדר התפילה וברכות הנהנין וכל הברכות, והלכות שבת שהם כהררים התלויים בשערה, והלכות חגים ומועדים ושאר הלכותיה בקודש, שבודאי המכשלה הזאת תחת ידך תהי' אם לא תתמיד בלמודו.
לכן חיוב גדול על כל יודע ספר, לשמור את דרך עץ החיים, לקבוע שיעור אורח חיים בכל יום אף בתוך שנתו של עסקו בפסוק או במשניות. (יסוד ושורש העבודה שער ו' הניצוץ פרק ב' דף רצ"ח)

כז) ללמוד שו"ע אורח חיים ולחזור היטב בכל יום. (מתוך ספר מעשה רב מהגר"א זצ"ל - אות ס' דף ו')

כח) במענה על שאלתו אודות סידור לימוד דא"ח ושו"ע, הנה לימוד השו"ע צריך להיות לערך שעה בכל יום באו"ח בהלכות הנחוצות לפועל. (אגרות קודש מכ"ק אדמו"ר רמ"מ מליובאוויטש זצוק"ל - א' תקפ"ז)

כט) המלמדים בכל עיר ועיר יזהרו ללמוד עם התלמידים המתחילים להבין דיני שו"ע ילמדו עמהם בכל יום ויום איזהו שיעור מש"ע או"ח דיני ק"ש ותפלה וברכות ונטילת, ידים וברכת הנהנין ושבת וכדומה דינים הצריכים לכל ישראל שידעו להתנהג על פי התורה וכמאמר הכתוב חנוך לנער על פי דרכו ויעוררם תמיד בדברי מוסר לקיים הדינים הנ"ל לשמור ולעשות. (הנהגות מהרה"ק ר' יצחק מווארקא זצוק"ל מתוך ספר "ליקוטי שושנים")

ל) שלחן ערוך, ילמוד בכל יום חוק ולא יעבור כל ימי חייו מללמוד כל יום עכ"פ מעט , בש"ע, ובזה מבטל כל מיני כפירות ומחלוקת הרוחני והגשמי מעליו ומכל העולם, , וילמוד הש"ע כסדר מתחלתו עד סופו וככה יתנהג כל ימי חייו, ואם אינו יכול ללמוד בשו"ע הגדול, ילמוד עכ"פ בש"ע הקטנים, ובסדר הנ"ל. (הנהגות - הרה"צ ר' יצחק ברייטער - מסדר היום שקבע עפ"י דרך הרה"ק מהר"נ מברסלב זצוק"ל)

לא) בכל יום תלמד שיעור ב"אורח חיים", דינים הנצרכים בכל יום. וכו' ללמוד הלכות תפילה עד שתהא בקי בדיניה. (הנהגות והדרגות - הרה"ק ר' ישכר דוב מבעלזא זצוקייל מתוך מה שמסר הרה"ק ר' יהושע מיערוסלב)

לב) קבע עיתים ללמוד דיני או"ח  ויור"ד לפעמים עם טור וב"י, ואצ"ל הלכות חג בחג שהוא מתקנת מרע"ה. ומה טוב אם תרגיל עצמך בלימוד ספרי הרבנים המאספים כגון הכנה"ג והדומים אליו כי הם באמת לנו לעינים לפסוק הדין על פיהם. (הנהגות בעל "כפי אהרן")

לג) להיות שונה הלכות באו"ח "מדי יום ביומו חוק ולא יעבור". (הגה"צ ר' משה גרינוואלד זצ"ל - בעל "ערוגת הבושם" מתוך ספר "תולדות ערוגת הבושם)

לד) בתחילה צריך ללמוד אותן הלכות הנצרכות לדעת כנ"ל עיי"ש ועל כן יראה כל אחד לקבוע לו זמן ללמוד הלכות בכל יום וכבר אמרו חו"ל בגמרא גדול התלמוד שמביא לידי מעשה. (הנהגות ישרות - הרה"ג ר' ישראל חיים מקליינווארדיין זצ"ל)

לו) אין ספק שכל מי שלמד כמה מסכתות גמ' תוס' וראשונים צריך ללמוד גם שו"ע עם הנושאי כלים בעיון לידע דרכי ההלכה וכו', - אין לנו רשות לפסוק שום הלכה בלא השו"ע וממילא שטרם שלמד דברי שהו"ע אין לו ידיעה מה הוא הלכה למעשה. (ויואל משה, מאמר ג' סי' לו)

לז) ונזכרתי מה ששמעתי ממנו פ"א (מהגה"ק ר' אליעזר דוד גרינוואלד בעל "קרן לדוד" מסאטמאר זצוק"ל) כי הוא היה המתחיל להנהיג ללמוד בישיבתו לימוד קבוע בשו"ע, או"ח, כי בישיבות שבאונגארין היה הסדר שבין הלימודים הקבועים היה גם לימוד שו"ע אבל למדו רק יור"ד, והוא הנהיג ללמוד גם או"ח, ואחריו הנהיגו כן גם שאר ישיבות. וכבר התרעם הפמ"ג באגרת הנדפס בראש ספרו, על התלמידים הבחורים שבוררים להם לומר הלכה זו נאה ללמוד יור"ד, ומחלק או"ח אין לומדים רק הלכות פסח כי הוא כעין יור"ד עם המג"א לבד כי הוא בקיצור, חלק או"ח לו משפט הבכורה ויש בו כמה סוגיות והלכות חמורות, וכל ההלכות בחלק או"ח דברים נוראים הם למעיין ולומד לש"ש, בעומק העיון ירווה צמאונו בחריפות ובקיאות של אמת, עכ"ל, והוא מוסר הנצרך גם בזה"ז, ומובא בשם הה"ק מוהר"ש מבעלזא זצללה"ה שאמר שהרכיש לו יראת שמים מלימוד טור וב"י, ובפרט מלימוד טור וב"י או"ח שאב יר"ש במדה גדושה. (הגה"צ רבי יוסף גרינוואלד זצוק"ל בהקדמה להוצאה שניה לספר "שו"ת קרן לדוד")

לח) נוהגין הלומדים ללמוד ביום גמרא ובלילה פוסק/ וטוב ללמוד השו"ע עם הטור/ ובפרט טור 'אורח חיים' ו'בית יוסף' כולו קודש, ומה שתלמוד יהיה בכלל ובפרט, וזה טוב מאד לזכירה, דהיינו תחילה כל מה שלמדת בעת ההוא תחזור בדעתך כללי הדברים והדינים, ואח"כ כל פרטי הדברים, ומי שיוכל לחזור כמו כן על איזה מסכת שיוכל לאומרה בע"פ הוא תיקון גדול. (הנהגות דרכי צדק להרה"ק רמ"מ מדעעש זי"ע, אות כו)

לט) כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן עוה"ב. היינו ששונה הלכות הנצרכים לכל יום, היינו דינים הנצרכים לדעת אותם בכל יום, כמו קריאת שמע ותפלה, נטילת ידים וכל ה'אורח חיים' ומובן הדבר כי בזה מורה שהוא לומד תורה לשמה, כיון שהוא שומע לרעת דרכי א-ל, וזהו עיקר לשמ"ה היינו ללמוד על מנת לעשות, כאשר צונו ית'. וזהו הנאמר גם כן: "כל השונה" ולא נאמר 'כל הלומד' כי השונה משמע ששונה דבר כמה פעמים להיות בקי בהם היטב.(צמח דוד להרה"ק ר"ד מדינוב זי"ע)

מ) שמעתי מפי קדשו של אמ"ו הה"ק דק"ק בעלזא שליט"א (כ"ק מרן מהר"י זי"ע) כשזכיתי לקבל פני קדשו בשב"ק פר' יתרו דהאי שתא, ושמעתי דברות קדשו בפסוק "וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר"/ ופירש"י "מלמד שאמרו על הן הן ועל לאו לאו", ומדקאמר קרא לאמר משמע שהשי"ת אמר להם לאמר הן. ופירש עפ"י מה שמקובל מר"י בעש"ט זי"ע, דאם נזדמן לפניו מצות עשה וקשה בעיניו לקיימה, יאמר בפה מלא אותה מצוה הכתובה בתורה/ ועי"ז יהא אפשר לו לקיימה/ וכמו כן באם נזדמן לפניו ל"ת, וקשה לו לעמוד כנגד יצרו המונעו מלשמור מצות ל"ת הנ"ל, יאמר בפיו מצות ל"ת הנ"ל ואז להא אפשר לו לקיימה.והיינו "וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר" - על הן הן, פירוש שהשי"ת אמר להם שעל כל המצוות עשה יאמרו המ"ע הנ"ל, ועל לאו יאמר כמו כן הלאו. אד"ק ודפח"ח.ויש לפרש בזה "אין המצוה נקראת אל על מי שגומרה" (סוטה יג:) דהיינו על ידי שגומר הלכותיה/ עי"ז זוכה שמתקיימות המצות בשלימות ונקראת ע"ש וכו'. (ערוגת הבושם, פר' משפטים)

מא)